זה היה שבוע מרתק.היינו בצפון הרחוק."מגיע לנו חופש" כך החלטתנו.מגיע גם לנו ליהנות מתחושת החופש הכה חסרה לעתים ולצאת יחדיו לנופש בצפון המדינה.
שהינו במלון "חוף התמרים" בעכו.מלון נעים,קטן ונחמד.שהינו בקומה העליונה שבו.הקומה השביעית.שקטה,משקיפה על נוף מדהים של ים ועכו.
זה היה השבוע שבו בייתה סופת גשמים אדירת ממדים.סופת גשם מלווה ברוחות עזות.בברקים וברעמים.הים סער וגעש.גלים גבוהים התנפצו על החוף ומסיב נקוו שלוליות ענק כתוצאה מהממטרים הרבים שירדו במשך כמה ימים באזור.
ביום שני, בעיצומה של הסערה נסענו לראש הנקרה.היה קר ,סוער, גשום ומרגש.נסעתי בזהירות רבה.בכביש הייתה דלילות תנועה.כולם העדיפו להסתגר בבתים.ליהנות מהחורף מבעד לשמיכת פוך עבה ותה חם.היינו כמעט לבדנו בראש הנקרה.השקפנו על הים הסוער,על צבעו המשתנה בעקבות הסערה ואהבנו כל רגע קסום זה.
במלון שהתה יחד איתנו קבוצת גמלאים מאשקלון.מסתבר שבאשקלון לבדה יש כעשרים אלף גמלאים במסגרת ארגון המודעים לצרכים ולרצונות שלהם.היודעים שהזמן הוא המשאב היקר ביותר והיודעים שכדאי ורצוי ליהנות עתה.כחמישים גמלאים שהו במלון.כולם שמחים, בעלי רוח צעירה,ששים אלי שיחה.אנשים חביבים המבינים ממרומי גילם את העיקר והתפל בחיים.את חשיבות החברות והידידות.את חשיבות החיים.
היינו יחדיו סימתי ואני.חיים יחדיו בהרמוניה.מכבדים אחד את השני.לא נפרדים והחשוב מהכול לא רבים.נעימים יחדיו, נהנים יחדיו.חווים יחדיו.נזכר ולא בערגה במערכת היחסים הקודמת שלי שבה לא הייתה פעם שלא רבתי עם מי שהייתה בת הזוג שלי.רבנו תהיה מילה יותר מדויקת.בכל חופשה מצאנו סיבה או תרוץ לריב.זה היה כה מעייף.כה לא נעים.
מסתבר שאפשר גם אחרת.רצוי אחרת.אנו נהנים,שמחים,פתוחים אחד לרצונות השני.מוותרים מתוך אהבה והערכה.חופשה זוגית במשמעותה האמיתית של המילה.
היה שם טוב וטוב לחזור הביתה.
ד"ר אבי זלבה
